לפרטים פנו אלינו
סקר

סינדרום ייחוס ריח

דף הבית >> מאמרים >> סינדרום ייחוס ריח

סינדרום ייחוס ריח

ד"ר דני דרבי ויעל לב
יש לי ריח רע?
סינדרום ייחוס ריח (Olfactory reference syndrome) היא הפרעה שהלוקים בה מאמינים כי יש להם ריח לא נעים ומורגש, המפריע לאחרים (תופעה דומה של ייחוס ריח לאחרים קיימת גם היא – למשל בת זוג). ההפרעה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות עד אמצע שנות ה-20. ללא טיפול מתאים היא נוטה להיות כרונית, ולהימשך שנים או אף עשורים . העיסוק יכול להיות בריח גוף נורמלי לחלוטין, או בריח מדומיין, שבפועל אין לאדם.  כתוצאה ממחשבות אלו, אנשים עם ייחוס ריח נוטים להימנע מחברה כמיטב יכולתם או חשים מצוקה ניכרת כשהם נפגשים עם אחרים.  חיי החברה, הזוגיות ותפקודם האקדמי או התעסוקתי של הסובלים מההפרעה יכולים להיפגע בצורה משמעותית. במקרים חמורים חייהם של הסובלים מההפרעה מוגבלים לביתם או מקומות מבודדים בלבד, הם אינם מקיימים חיים חברתיים, אינם עובדים או עובדים מהבית. למרבה הצער לא נערכו די מחקרים על הנושא, כך שהנתונים הקיימים מבוססים על מספר אנשים מועט ויש צורך במחקרים נוספים על הנושא.
 
הסובלים מההפרעה חוששים ממגוון ריחות, הנפוצים ביותר הם הבל פה (אצל 75% מהסובלים מההפרעה) וזיעה (60%). ריחות נוספים הם ריח לא נעים מאברי המין או הישבן, ריח מהעור, מבתי השחי, הרגליים או ריח חריג כלשהו שלרוב אינו מופיע אצל בני אדם (למשל ריח כימי, ריח של דגים, אמוניה, תרופות, אשפה, צואה). אצל חלק ההפרעה מתרכזת סביב ריח אחד, ואצל אחרים שני ריחות או יותר.
 

ייחוס ריח והפרעות טורדניות כפייתיות

סינדרום ייחוס ריח  אינה מוגדרת כהפרעה נפרדת ב-DSM (מדריך ההפרעות הפסיכיאטרי האמריקאי). אולם, אופן החשיבה וההתנהגות של הסובלים ממנה דומה לזה של OCD ו-BDD, ולכן היא נחשבת כחלק מהפרעות הספקטרום הטורדני. כיוון שהעיסוק קשור לגוף, ומדובר בפגם לא קיים או זניח ולא מורגש, סינדרום ייחוס ריח נחשבת כקשורה במיוחד להפרעת גוף דיסמורפית (BDD).   
 

טקסים והימנעויות בסינדרום ייחוס ריח

מרבית הסובלים מההפרעה מבצעים פעולות חוזרות או הימנעויות כדי למנוע מעצמם כביכול השלכות לא נעימות של הריח הרע (למשל דחייה חברתית). 

דוגמאות לפעולות חוזרות הן: מקלחות/צחצוח שיניים תכופים. רחרוח חוזר כדי לוודא איך האיבר ממנו הם מוטרדים מריח. שימוש מופרז בבשמים, סוכריות, מסטיקים ואמצעים אחרים להסוואת ריח. כביסות תכופות. בחינת הסביבה כדי לראות אם יש סימנים המראים שאחרים הבחינו בריח. פניות חוזרות ונשנות לרופאים. חיפוש פתרונות כירורגים או קוסמטיים לנושא. דוגמאות להימנעויות הן: הימנעות ממפגשים עם אנשים. שמירה על מרחק כשנפגשים עם אנשים. הטיית הראש הצידה. 
 

הזיות וייחוס שגוי בנוגע לריח

חלק מהסובלים מההפרעה מריחים ריחות גוף שאינם קיימים בפועל, כלומר, סובלים מהזיות אולפקטוריות (הזיות של חוש הריח). בדומה להפרעות אחרות שיש בהן הזיות, כולל BDD, קשה להאמין לראיות סותרות כשאתה חווה דבר מסוים בחושיך. למשל, גם אם אנשים אומרים לסובל מההפרעה שאין לו ריח רע, הוא יחשוב שיש להם בעיה בחוש הריח, שהם מנסים לעודד ואותו וכן הלאה. הרי לא יכול להיות שהם לא מריחים את מה שהוא מריח.
 
חלק אחר מהסובלים מההפרעה אינם חווים הזיות של ריח, והם משוכנעים שיש להם בעייה של ריח בשל ייחוס שגוי. ייחוס שגוי הוא פירוש לא נכון של התנהגותם של אנשים אחרים. אנשים עם סינדרום ייחוס ריח מפרשים פעמים רבות את ההתנהגות של אחרים כנובעת מרצון להימנע מהריח שלהם. כך למשל, מעבר מקום באוטובוס, קינוח האף או העווית הפנים יתפרשו כתגובה לריח שלהם, בעוד שבפועל יש סיבות אחרות לכך.
 

פגיעה באיכות החיים

התפקוד ואיכות החיים של אנשים עם מחשבות טורדניות לגבי ריח גופם יכול להיפגע בצורה חמורה. לפי מחקרים כמעט 75% מהסובלים מההפרעה נמנעים ממצבים חברתיים. 47% נמנעים מעבודה, לימודים או פעילויות חשובות אחרות. 40% היו מרותקים לביתם לפחות לשבוע בשנה האחרונה בשל המצב, ולמעלה מ-30% היו באשפוז פסיכיאטרי. 
 
ככל הנראה קיים שיעור גבוה של דיכאון מג'ורי אצל הסובלים מסינדרום ייחוס ריח. גם שיעורי האובדנות בקרב הסובלים מההפרעה גבוהים: 43% חשבו על התאבדות, 32% ניסו להתאבד לפחות פעם אחת ומעל 5% התאבדו. הפרעות פסיכיאטריות נוספות הקיימות במקביל הן BDD, OCD, היפוכונדריה, אלכוהוליזם והפרעות אישיות. חלק מההפרעות נובעות ככל הנראה מהמצב: למשל אדם החושב שהוא מסריח ושאין דבר שהוא ממש יכול לעשות על מנת לטפל בבעיה עשוי לשקוע לדיכאון בשל הפגיעה בדימוי העצמי ובתפקוד. אחרות קיימות ככל הנראה בשל מנגנונים מוחיים משותפים, למשל OCD ו-BDD.
 

טיפול בסינדרום ייחוס ריח

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בחלק הקוגניטיבי של הטיפול מתבצעת הקניית ידע על הנושא ונעשית עבודה לשינוי פרשנויות לגבי התנהגויות של אנשים אחרים בסביבה. החלק ההתנהגותי כולל חשיפה ומניעת תגובות טקסיות,  ועבודה לצמצום הימנעויות חברתיות. כמו כן, נמצא כי שילוב מדיטציית מיינדפולנס, המסייעת לקבל באופן לא שיפוטי תחושות ומחשבות לא נעימות, יכולה לסייע לסובלים מההפרעה. טיפול CBT  נמצא יעיל, אולם קיימים דיווחים שונים לגבי משך הטיפול, הנעים בין מספר שבועות למספר חודשים ואף מספר שנים. 
 
טיפול תרופתי. במחקר אחד נמצא כי טיפול תרופתי המבוסס על תרופות המגבירות את הכמות של מוליך עצבי בשם סרוטונין סייע ל- 67% מהמטופלים. במחקר אחר נמצא כי כמעט חצי מהמטופלים הפיקו מטיפול תרופתי. המחקרים נערכו על מעט מטופלים ויש צורך במחקרים נוספים בנושא. 
 

האם את/ה סובל/ת מסינדרום ייחוס ריח?

השאלות הבאות יסייעו לך להבין האם אתה סובל מההפרעה (לצורך נוחות, השאלות מנוסחות בלשון זכר):
האם אתה עוסק במחשבות או התנהגויות הקשורות לחשש שיש לך ריח רע למעלה משעה ביום?
האם אתה מוצא עצמך חושש פעמים רבות שאנשים חושבים שיש לך ריח רע?
האם אתה ממוקד מאוד בפעולות של אחרים, ומפרש אותן לעיתים כמעידות על כך שהם נרתעים מהריח שלך?
האם אתה מרגיש עצב, דכדוך, בושה או חרדה בשל מחשבות על הריח שלך?
האם התפקוד שלך בעבודה, לימודים או ביצוע מטלות הכרחיות שונות נפגע בשל דאגות הנוגעות לריח?
האם אתה נמנע ממצבים חברתיים, זוגיים או סיטואציות אינטימיות שונות בשל החשש שאתה מריח רע

למידע וטיפול בטרדה מופרזת בנוגע לריח התקשרו 1-800-657-657 או השאירו פרטים ונחזור אליכם:
 
דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד *
 
 
 

מה זה BDD?

ניתוחים פלסטיים מיותרים, עיסוק אובססיבי במראה, מבטים תכופים בראי - כל אלו ועוד הם תסמינים של BDD, הפרעה קשה שעלולה להוביל לדיכאון, חרדות ואף אובדנות

המשך לקרוא: מה זה BDD?

טקסים ב-BDD

חושבים שהעיסוק שלכם או של אדם קרוב במראה החיצוני מופרז, גורם סבל או פוגע בתפקוד? במאמר מובאות התנהגויות טקסיות של אנשים עם BDD שיעזרו לכם לזהות הפרעה זו

המשך לקרוא: טקסים ב-BDD

סגנונות חשיבה שמניעים עיסוק מופרז במראה

מה מניע אנשים המוטרדים מהמראה החיצוני שלהם לעסוק בו רבות למרות הסבל שהדבר גורם להם? דיוויד וייל, מבכירי החוקרים והמטפלים בתחום, מרפט 5 מוטיבציות לכך

המשך לקרוא: סגנונות חשיבה שמניעים עיסוק מופרז במראה

 
דף הבית           מאמרים             שאלות ותשובות            מפת אתר            צור קשר
לייבסיטי - בניית אתרים