סדר סדר תרדוף
26.3.2019
אם הייתם נכנסים לביתה של דנה (דבר לא סביר במיוחד, כיוון שהיא אינה נוטה להזמין אורחים) כנראה שהייתם מתפעלים.
הבית נראה כמו חדר תצוגה בחנות ריהוט שאורגן היטב על ידי אנשי מקצוע מוכשרים:
- השמיכות והכריות בסלון מסודרות בצורה מושלמת.
- וכך גם החפצים הדקורטיביים על השולחן בסלון.
- בשירותים ובמקלחת תמצאו מגבות קטנות מגולגלות וסבונים דקורטיביים מסודרים בטוב טעם.
- המצעים ישרים כאילו סודרו על ידי רובוט ולא אדם.
- ואפילו הבגדים בארונות מקופלים בקיפולים חדים וישרים ומסודרים לפי גוונים.
הכל מאוד יפה, אפילו מעורר קנאה, חוץ מההרגשה הלא נוחה שעוברת בכם, כאילו אתם נמצאים במוזיאון ולא בבית של אדם חי.
מה ההבדל בין סדר רגיל לסדר כפייתי?
בני אדם שונים זה מזה ברמת הסדר שהם צריכים בסביבתם.
אין בעיה לא עם ברדק ולא עם סדר, כל עוד זה מתאים לאדם ולא פוגע בו או בסביבתו.
בהתחשב בכך שאתם קוראים כאן, כנראה שרמת הסדר שאתם או אדם שאתם גרים או עובדים איתו צריכים היא גבוהה, ואתם תוהים אם זה "נורמלי" או לא.
כמה נקודות שיעזרו לכם להבין מהו סדר כפייתי:
- זמן ומאמץ – בניגוד לסדר "נורמלי" סדר כפייתי גוזל זמן רב מהאדם ומחייב אותו להשקיע מאמצים רבים. הדבר יכול להתיש או לפגוע בביצוע של משימות בעבודה או פעילויות פנאי.
- עיסוק בזויות ומרחק – לאנשים עם OCD מסוג זה יש עיסוק כפייתי בזויות ומרחק, והם יכולים להשקיע זמן רב ביישור חפצים כדי שיהיו בדיוק בזווית ה"נכונה" או שהמרחק ביניהם יהיה "נכון".
- עיסוק בפרטים הנחשבים שוליים – סידור הבגדים בארון לפי צבע, סידור ספרים לפי גודל וצבע, השקעת מאמץ רב בסידור המצעים כך שלא יהיה ולו קמט קטן וסידור החפצים במגירות לפי גודל הן דוגמאות לכך.
- הקריטריונים לסדר – אצל אנשים שאוהבים סדר בצורה שאינה מופרזת הסדר יגמר לרוב כשהמקום שהם מסדרים נראה מסודר.סדר כפייתי הוא מוקפד יותר מסדר "רגיל" וכולל כאמור התייחסות לזויות, פרטים שוליים או לכללים החשובים לאדם (למשל סידור בסדר אלפביתי או בצורות מסוימות).בנוסף,הסדר אצל חלק מהמתמודדים עם ביטוי זה של OCD אינו תלוי בקריטריונים חיצוניים אלא בתחושה פנימית, והם מפסיקים כשזה "מרגיש נכון".
- פגיעה בשטף של פעולות או באחרים בשל הצורך לסדר – צורך לסדר מיידית דברים שהוזזו ממקומם, למשל פינוי הכלים וסידורם ברגע שאנשים סיימו לאכול (ולעיתים גם לפני), עצירת המשחק של ילדים כדי לסדר, הפסקת יחסי מין כדי לסדר את המצעים.
- מתח – אנשים עם צורך כפייתי לסדר מרגישים מתוחים, "על הסף" אם דברים אינם מסודרים כפי שהיו רוצים ומתקשים לא לתקן זאת. גם אם דברים מסודרים לפי הכללים והסטנדרטים שלהם, פעמים רבות הם דרוכים מאוד כיוון שהם רוצים לאתר כל שינוי בסביבה כדי שיוכלו לתקן אותו כמה שיותר מהר.
- היעדר יכולת להתגמש – הצורך בסדר כה עז שהם יהיו מוכנים לשלם מחיר כבד, העיקר לא להתמודד עם התחושה הלא נוחה שעולה בהם אם דברים אינם מסודרים. מריבות עם בני הבית, הימנעות מלהזמין אנשים לביתם (שלעיתים מובילה להימנעות בכלל מקשרים) ואיחורים תכופים הן דוגמאות למחיר שהם משלמים.
תחומי OCD נוספים אצל אנשים עם צורך כפייתי בסדר
אצל חלק מהאנשים הצורך המופרז בסדר הוא הסימפטום היחיד, אולם אצל רבים מופיעים סימפטומים נוספים של OCD.
כל שילוב של כפייתיות וטורדנות הוא אפשרי, אך יש סוגים ספציפיים הנוטים להופיע יותר:
- צורך כפייתי בסימטריה ואיזון – צורך זה אינו נגמר בסביבה אלא חל גם לגבי דברים שונים כמו כתיבה, לבוש ותנועותיהם.
- ניקיון כפייתי – במקרה זה הדגש הוא לרוב על הצורך בתחושת ניקיון ולא פחד מזיהום, והתחושות המלוות נוטות להיות גועל, מועקה או מתח ולא חרדה.
- פרפקציוניזם נוקשה.
תנו לסדר בשקט, או – מה פתאום טיפול?
חלק מהאנשים עם צורך כפייתי בסדר סובלים מאוד ורוצים לשנות את מצבם.
אולם, בדומה לפרפקציוניזם, רבים מהמתמודדים עם ביטוי זה של אוסידי אינם מרגישים צורך לשנות.
הם יודעים שהם משקיעים זמן רב בסדר וחלקם גם סובלים אך מבחינתם זה שווה את זה וחלקם חושבים שהדרך שלהם היא הנכונה ולהיות שיפוטיים כלפי אנשים פחות מסודרים.
במקרים אלו הרצון לטיפול אינו מגיע מהם אלא מבן/בת זוג או בני משפחה הסובלים מכך.
אם זה המצב אצלכם ואתם סובלים מההתנהלות של בן/בת הזוג או בן המשפחה, מומלץ להסביר לו בצורה ברורה כיצד התנהלותו פוגעת בכם, להראות לו חומר בנושא, ולבקש ממנו לפגוש פסיכולוג העוסק בתחום.
במידה והוא מוכן, רצוי מאוד שתצטרפו גם אתם לפגישה, או תגיעו לפגישה בהמשך, כיוון שיתכן והאדם לא תופס את חומרת המצב ולכן יציב דברים בצורה מרוככת.
אם האדם הקרוב אליכם אינו מוכן ללכת לטיפול, רצוי שתגיעו אתם לפגישה עם איש מקצוע שיסייע לכם להבין כיצד להתמודד עם המצב. בני משפחה ובני זוג רבים משלימים עם טרור בנושא הסדר ממחשבה שאם לא יעשו זאת יזיקו לאדם, או מפחד מהתקפי כעס מצידו.
בצורה הכי פשוטה – כל עוד אתם סובלים ולא הוא, אין סיבה שהאדם יתחיל בתהליך שינוי לא קל, בפרט כשהוא חושב שדרכו היא הדרך הנכונה.
הפחתת הסובלנות להתנהגויות שפוגעות בכם והצבת גבולות יכולה להוביל לשינוי דרמטי או להחלטה של האדם לנסות ללכת לטיפול.
קיימת סכנה שאם תחליטו לעשות זאת בעצמכם תעשו זאת בצורה לא מאוזנת שתגרום סבל מיותר לאדם, תעורר התנגדות ולא תסייע.
עבודה עם איש מקצוע יכולה למזער את הטלטלות שיעברו על האדם הקרוב אליכם ולהגביר את הסיכוי לשינוי מוצלח.
איך מטפלים בסדר כפייתי?
טיפול בסדר כפייתי אינו שונה מכל טיפול אחר ב-OCD וכולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול תרופתי במידת הצורך. החלק הקוגניטיבי של הטיפול כולל למידה על OCD ועבודה על מחשבות ותפיסות התורמות להפרעה.
אופי חלק זה שונה מאדם לאדם בהתאם לקשיים איתם הוא מתמודד, לידע שלו ולתפיסותיו.
לדוגמא, אצל אדם שמרגיש שניסיון לשנות את ההתנהגות יגרום לו סבל עז שלא ידעך יהיה מיקוד רב יותר על תהליך ההתרגלות, תהליך בו הקושי הסובייקטיבי פוחת בהדרגה כשמתמודדים עם הקושי מבלי לבצע טקסים.
אצל אדם שאינו בטוח מדוע כדאי לו לשנות התנהלותו תיערך בחינה של המחיר שהוא ואנשים קרובים משלמים כרגע.
החלק ההתנהגותי של הטיפול הנקרא חשיפה ומניעת תגובה טקסית כולל שינויים פרקטיים בנושא הסדר והתרגלות לתחושות העולות.
רבים מהפונים לטיפול ב-OCD חוששים מחלק זה, או נמנעים לגמרי מפנייה בטיפול בשל כך, הם חושבים שבחלק זה של הטיפול הם ידרשו לחיות בכאוס ולא יוכלו לעמוד בכך.
חשוב לדעת שאין דבר רחוק יותר מהמציאות מכך. חלק זה של הטיפול נעשה באופן הדרגתי כשהמטרה היא לחוות רמה מתונה של מצוקה ולהצליח להתמודד עמה עד שהיא תחלוף.
השינויים שמתבצעים בתחילת הטיפול הם מתונים ובכל חשיפה מוקדש זמן רב להתרגלות. דוגמא לחשיפה שיכולה להיות בתחילת הטיפול היא הזזת ספר כך שהזוית שלו תהיה שונה במעט מהאחרים והקדשת מספר דקות להסתכל עליו תוך אמירה חוזרת של הדברים שמפריעים לאדם: "הספר הזה עקום", "אם אדחוף אותו קצת זה ירגיש נכון" וכן הלאה.
במידה וקיימים אנשים קרובים המושפעים מההפרעה, הטיפול יכלול לעיתים גם התערבויות שכוללות אותם.
התערבויות אלו יכולות לכלול הקניית ידע על ההפרעה וניתוץ תפיסות שגויות, והנחייה כיצד לעזור למטופל.
חלק זה של הטיפול יכול להפחית ריבים ומתח סביב הנושא, תחושה של הצד השני שלא מתחשבים בו, או עלבון ופגיעה מצד הסובל מהאוסידי שעלול להרגיש כי שופטים אותו או לא מבינים אותו.