OCD של סדר וסימטריה: כששום דבר לא מרגיש בדיוק נכון
עודכן ב: | הרחבה ועדכון: ד״ר דני דרבי
OCD של סדר וסימטריה יכול להתבטא בצורך חוזר לסדר, ליישר או לאזן דברים עד שהם מרגישים ״בדיוק נכון״. הקושי אינו אהבת הסדר כשלעצמה, אלא הטקסים, המצוקה והפגיעה בחיי היום-יום. במאמר נסביר מה מבדיל בין העדפה לסדר לבין צורך כפייתי, כיצד הוא שונה מ-OCD של זיהום וניקיון, ואיך אפשר לטפל בו.
דנה הזמינה חברים לארוחת ערב. היא רוצה לשבת איתם, לשמוע מה חדש, להיות חלק מהשיחה. אבל כשהאורחת נשענת לאחור וכרית הספה מתקפלת, משהו תופס את תשומת לבה. היא מיישרת אותה בדרך למטבח. כעבור רגע היא חוזרת: עכשיו הכרית השנייה נראית רחוקה מדי. ״אני רק מסדרת משהו קטן״, היא אומרת, ובינתיים השיחה ממשיכה בלעדיה.
מבחוץ אפשר לחשוב שדנה פשוט אוהבת בית מסודר. מבפנים, הערב מרגיש אחרת: היא רוצה להפסיק להתעסק בכריות, אבל כל ניסיון לשבת משאיר תחושה מציקה שמשהו אינו במקומו. לא תמיד היא יכולה להסביר מה בדיוק לא בסדר. היא רק יודעת שהיא עדיין לא יכולה להניח לזה.
השאלה שהסיפור של דנה מעלה אינה כמה מסודר הבית, אלא כמה חופש נשאר לאדם כשהסדר אינו בדיוק כפי שהוא מרגיש שצריך להיות.
מהו OCD של סדר וסימטריה?
סידור, יישור וחזרה על פעולות יכולים להיות ביטויים של OCD, הפרעה טורדנית כפייתית. בביטויים האלה האדם עשוי להרגיש דחף לתקן מיקום, מרחק או איזון, שוב ושוב, כדי להפחית מצוקה או להגיע לתחושה מסוימת. ״OCD של סדר וסימטריה״ הוא תיאור של תוכן התסמינים, ולא אבחנה נפרדת. [1, 2]
אצל חלק מהאנשים בולטת תחושת חוסר שלמות, המכונה לעיתים ״לא בדיוק נכון״: החפצים כבר מסודרים, אך התחושה שמאפשרת לעצור אינה מגיעה. הצורך באיזון יכול להופיע גם מחוץ לבית, למשל בחזרה על תנועה או בהתאמת מגע בשני צדי הגוף. [1]
לכן צילום של חדר אינו יכול לאבחן OCD. אפשר לשמור על סדר מוקפד בלי לסבול מהפרעה, ואי אפשר לשלול קושי כפייתי רק מפני שהסביבה אינה נראית מושלמת. צריך להבין מה האדם עושה, מה מניע אותו ומה המחיר בחייו.
מה ההבדל בין אהבת סדר לבין צורך כפייתי?
סידור ספרים לפי צבע, העדפה למיטה מוצעת או רצון בשולחן עבודה פנוי אינם כשלעצמם סימן להפרעה. ההבחנה קשורה לתפקיד הפעולה, למצוקה ולפגיעה בתפקוד, ולא לטעם האישי או לרמת הניקיון. [2]
בבירור הקושי כדאי לשאול:
- האם אפשר להתגמש? למשל, להשאיר משהו לא מסודר כדי לצאת בזמן או להצטרף לפעילות חשובה.
- מה קובע שהסידור הסתיים? האם המשימה מילאה את מטרתה, או שחייבים להמשיך עד שתגיע תחושת ודאות, איזון או שלמות?
- מה המחיר? כמה זמן ותשומת לב הולכים לסידור, ומה נדחה, מתבטל או נעשה קשה יותר בגללו?
אלה שאלות לפתיחת שיחה, לא מבחן לאבחון עצמי. אצל דנה, למשל, הבעיה אינה שהכריות חשובות לה. היא שהניסיון להגיע לסידור הנכון מונע ממנה לעשות משהו שגם חשוב לה: להיות עם החברים שהזמינה.
״אני לא מפחד מאסון. זה פשוט לא מרגיש נכון״
לא כל טקס ב-OCD נועד למנוע תוצאה מפחידה שאפשר לנסח במילים. לעיתים החוויה המרכזית היא מתח, אי-נוחות או תחושה שמשהו נותר לא שלם. אצל אחרים יש גם מחשבה שמשהו רע יקרה אם לא יסדרו בדרך מסוימת. חשוב לברר את החוויה של האדם, ולא להניח שכל מי שמיישר חפצים פועל מאותה סיבה. [1, 2]
למשל, אדם עשוי לומר: ״אני יודע שהתמונה אינה צריכה להיות בזווית מושלמת. אני אפילו לא בטוח שהיא עקומה. אבל כל עוד לא אגע בה שוב, זה ימשיך להציק לי״. ניסיון לשכנע אותו שהתמונה ישרה עלול להחמיץ את הנקודה: הוא אינו בהכרח זקוק לעוד מידע על הזווית שלה, אלא לעזרה בהתמודדות עם הדחף לתקן.
סדר סדר תרדוף: למה עוד תיקון אינו נותן שקט לאורך זמן?
במעגל הכפייתי, הסידור או התיקון עשויים להקל לזמן קצר. ההקלה מחזקת את הנטייה לחזור לאותה תגובה בפעם הבאה שהמצוקה עולה. כך פעולה שנועדה לפתור את הקושי נעשית חלק ממה שמשמר אותו. [2, 3]
אצל דנה אפשר לתאר את המעגל כך: כרית זזה, עולה תחושה שמשהו לא בסדר, היא מיישרת, ולרגע נרגעת. כעבור זמן קצר היא שוב מביטה בספה כדי לוודא שהכול נשאר במקום. הערב מצטמצם לסריקה, לתיקון ולבדיקה הבאה.
גם עצירה של היד אינה תמיד סוף הטקס. האדם יכול להמשיך להשוות בראש בין שני הצדדים, לשחזר כיצד סידר או לבקש ממישהו אישור שהכול מאוזן. אלה עשויים להיות טקסים סמויים, שחשוב לזהות בטיפול. [4]
כשהתיקונים והעצירות מתרבים, הם עלולים להאריך פעולות יומיומיות. על המחיר הזה אפשר לקרוא גם במאמר על איטיות כפייתית.
סדר, ניקיון ופרפקציוניזם אינם אותו דבר
אותה פעולה יכולה לשרת מטרות שונות. אדם אחד מסדר משטח כדי שיהיה נוח לעבוד עליו, אחר מנקה מתוך חשש מזיהום, ואדם נוסף חוזר על הפעולה כדי להשיג תחושת שלמות. לכן חשוב לברר את המנגנון, ולא לבחור טיפול רק לפי מה שרואים מבחוץ. אפשר לקרוא בנפרד על OCD של זיהום וניקיון. [1, 2]
גם פרפקציוניזם אינו שם אחר ל-OCD. בהערכה עשוי להיות צורך להבחין בין טקסים כפייתיים לבין דפוס רחב של נוקשות, שליטה ופרפקציוניזם, כפי שיכול להופיע ב-הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD). אלה מצבים שונים, שיכולים גם להופיע יחד. אין לאבחן אדם על סמך ויכוח על סדר בבית. [7]
איך מטפלים ב-OCD של סדר וסימטריה?
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכולל חשיפה ומניעת תגובה (ERP) הוא טיפול מרכזי ב-OCD. החשיפה היא מפגש מתוכנן עם מצב שמעורר את הקושי; מניעת התגובה היא תרגול של אי-ביצוע הטקס בתגובה אליו. העבודה נבנית בשיתוף עם המטפל ובהתאם למצבו של האדם. [3, 4]
מזהים מה בדיוק צריך להשתנות
לא מסתפקים במטרה כללית כמו ״להיות פחות מסודרים״. בוחנים מתי מתחילים ליישר, אילו בדיקות נוספות מתבצעות, מה מנסים להשיג ומה נמנעים מלעשות. לצד זה בוחרים יעד בעל משמעות בחיים: לשבת לארוחה בלי לקום לתקן, להתחיל לעבוד בלי לארגן שוב את השולחן, או לארח בלי לפקח על כל תזוזה.
מתרגלים להשאיר משהו לא מושלם בלי לתקן אותו
בתרגול מוסכם, דנה עשויה להשאיר כרית כפי שהונחה ולהמשיך להשתתף בשיחה, בלי ליישר אותה ובלי לבקש מאדם אחר לעשות זאת במקומה. אדם אחר עשוי לתרגל התחלת משימה כשהחפצים על השולחן אינם מסודרים בדיוק לפי הכלל שלו.
המטרה אינה להרוס את הבית, לפגוע בחפצים או לוותר על סדר שימושי. היא להרחיב את היכולת לבחור מתי לסדר ומתי להמשיך בחיים, במקום לפעול בכל פעם שהדחף דורש זאת. התרגול מאתגר, ולכן מתכננים אותו יחד; אין הבטחה שהוא תמיד יהיה קל או שהמצוקה תישאר מתונה. [3]
לא הופכים רוגע לתנאי להצלחה
המצוקה יכולה לרדת במהלך חשיפה, אבל ירידה כזאת אינה המדד היחיד ללמידה. גישות המדגישות למידה חדשה בוחנות גם מה האדם למד על יכולתו להתמודד ומה השתנה בתגובה שלו. [5]
לכן, אם דנה נשארה בשיחה בלי ליישר את הכרית, העובדה שעדיין הציק לה אינה מוחקת את התרגול. אפשר לבדוק מה הצליחה לעשות לצד התחושה, בלי לדרוש מעצמה להרגיש טוב לחלוטין ובלי להפוך כל תרגול למבחן מושלם.
מתייחסים גם לטקסים שאינם נראים
אם היישור הוחלף בהשוואה מחשבתית או בבקשות אישור, צריך לכלול גם אותן בתוכנית. בהתאם לחומרת ה-OCD, לתפקוד ולהעדפות, אפשר לשקול גם טיפול תרופתי או טיפול משולב. החלטות על תרופות מתקבלות עם הרופא המטפל. [4]
איך בני משפחה יכולים לעזור בלי להפוך לחלק מהטקס?
בני משפחה עשויים ללמוד להניח כל חפץ לפי כללים מדויקים, לסדר במקום האדם או להימנע מהזמנת אורחים כדי שלא לעורר מצוקה. ההשתתפות הזאת מובנת, אך היא עלולה לסייע להמשך הדפוס. צמצום המעורבות בטקסים אינו האשמת המשפחה; זו אפשרות לעזור אחרת. [6]
כדאי לתכנן שינוי מראש, ברגישות ובמידת הצורך בליווי מקצועי. אפשר להכיר במצוקה בלי לתת שוב אישור שהכול מסודר נכון. אין צורך להזיז חפצים בהפתעה, להקניט או ״לעשות חשיפה״ לאדם בניגוד לרצונו. [4, 6]
למשל: ״אני מבין שקשה לך כשהדברים אינם בדיוק במקום. אני רוצה שנוכל לשבת יחד. בוא נחשוב עם המטפל איך מפחיתים את הבדיקות שאני עושה בשבילך״. זו הצעה לפתיחת שיחה, לא משפט שצריך לדקלם בכל פעם.
לצד ההבנה, מותר לבני הבית להציב גבולות להתנהגות פוגעת. מצוקה אינה מצדיקה איומים או השפלה. כשיש חשש לבטיחות, פונים לעזרה מתאימה ולא מנסים לפתור אותו באמצעות תרגול חשיפה ביתי.
ומה כשהאדם אינו רוצה טיפול?
אפשר להתחיל מהמחיר ומהרצונות שלו, במקום מוויכוח על האבחנה. דנה, למשל, אינה חייבת להסכים שהכריות ״לא חשובות״ כדי לרצות להיות נוכחת יותר בערבים עם חברים. שאלה כמו ״מה היית רוצה לעשות אילו הסידור היה תופס פחות מקום?״ עשויה לפתוח שיחה אחרת מזו שמתחילה ב״את חייבת להפסיק״.
גם בני משפחה יכולים לפנות להדרכה כדי להבין כיצד להגיב ומה לשנות בהתנהלותם. אין בכך הבטחה שהאדם יסכים מיד לטיפול, והמטרה אינה לגרום לו לסבול כדי שיסכים. [6]
להחזיר לבית מקום לחיים
כשסידור ויישור גוזלים זמן רב, גורמים למצוקה, פוגעים בעבודה או בלימודים, או מצמצמים קשרים ופעילויות, כדאי לפנות ל-הערכה מקצועית. המדריך איך לבחור מטפל ל-OCD יכול לעזור להתכונן לפנייה. [2, 4]
המטרה אינה שדנה תפסיק לאהוב בית יפה. היא שתוכל לבחור לשבת עם חבריה גם כשהכרית אינה מונחת בדיוק כפי שרצתה. שהבית יוכל להיות מקום שאנשים חיים בו, ולא משימה שצריך להשלים לפני שמותר להתחיל לחיות.
לתת לבית להיות מקום שחיים בו
אם הכרית, השורה או המגע צריכים להרגיש בדיוק נכון לפני שאפשר לשבת עם אחרים, אפשר לקבל עזרה. נבחן את תחושת חוסר השלמות ואת התיקונים שסביבה, ונבחר מטרות מעשיות לטיפול. הכיוון הוא להרחיב את האפשרות להשתמש בבית ולהיות בו, גם כשמשהו נשאר לא מסודר לשביעות רצונכם.
מקורות מקצועיים
- Reid, J., Storch, E. & Lewin, A. (2009). “Just Right” OCD Symptoms. דף מידע מקצועי של International OCD Foundation על תחושת חוסר שלמות, סדר וסימטריה.
- International OCD Foundation. What is OCD? מידע על אובססיות, טקסים וההבחנה מהרגלים יומיומיים.
- International OCD Foundation. Exposure and Response Prevention (ERP).
- NICE. הנחיות CG31 לטיפול ב-OCD וב-BDD. המלצות על ERP, טקסים מחשבתיים, מעורבות משפחתית ואפשרויות טיפול.
- Craske, M. G. ועמיתיה (2014). Maximizing exposure therapy: An inhibitory learning approach. Behaviour Research and Therapy, 58, 10-23. מאמר על עקרונות הלמידה בחשיפה.
- International OCD Foundation. Families and OCD. מידע על תמיכה ועל השתתפות המשפחה בטקסים.
- Pinto, A. Introduction to Understanding and Treating OCPD. משאב מקצועי של International OCD Foundation על מאפייני OCPD וההבחנה בינו לבין OCD.
המידע במאמר נועד להסבר כללי ואינו מחליף אבחון או טיפול אישי.
הדוגמאות במאמר נועדו להמחשה ואינן מתארות מטופל או מטופלת מסוימים.
