מאמרים

מחשבה כמעשה?

אנשים רבים סבורים בטעות שמחשבותיהם צריכים להיות בשליטתם המלאה.

בפועל, רק נתח קטן ממחשבותינו היומיומיות הינו תוצאה של בחירה מכוונת מצידנו, או במילים אחרות – בשליטתנו.

נטייתן של המחשבות היא לזרום באופן חופשי וספונטאני, להיווצר במוחנו ללא תכנון ואז להתפוגג, אנו בוחרים את המחשבות ומכוונים אותן לפי רצוננו רק בחלק קטן מהזמן.

לאור זאת, כמות מרובה של מחשבות ספונטאניות יכילו גם מחשבות לא רצויות ואף מחשבות לא מוסריות או לא מקובלות שאינן מתאימות לערכינו המוסריים.

לעיתים אנו מוצאים עצמנו מאמינים כי מחשבה לא רצויה תגביר את הסיכוי שאירוע שלילי כלשהו יקרה. זה קורה לכולנו וייתכן כי נרצה לבטל את המחשבה על מנת להקטין את הסיכוי להתרחשות האירוע הבלתי רצוי או להפחית את מידת אחריותנו במידה ויתרחש.

לרוב, הדרכים בהן נבחר לבטל את המחשבה יהיו לא רציונאליות ובלתי תלויות בסבירות להתרחשות האירוע, למשל להגיד "חס וחלילה" כשאנו מדברים על מחלה קשה.

 

צורת המחשבה לפיה מחשבה מסוימת שווה למעשה עצמו נקראת בז'רגון המקצועי: Thought Action Fusion או TAF בקיצור, ובעברית אפשר להגדירה כמיזוג בין חשיבה למעשה.

כאמור, צורת חשיבה זו קיימת במידה כלשהי אצל אנשים רבים, אולם אצל חלק מהסובלים מ-OCD עיוות חשיבה זה הוא כרוני וקורה פעמים רבות, כך שהוא הופך לחלק נכבד מחיי היומיום של האדם וגורם מצוקה רבה.

אנשים אלו מודעים לכך ש"מיזוג מחשבה מעשה" אינו רציונאלי, בעל מאפיינים מאגיים וכי מחשבות בפני עצמן אינן יכולות לגרום לאירועים לא נעימים להתרחש. למרות זאת, הם עדיין חווים זאת באופן רגשי ועוצמתי ומתקשים לעמוד מנגד ולא לעשות פעולה שתפחית את עוצמת התחושה השלילית.

לרוב מדובר במחשבה או מחשבות מסוימות "שנתקעות"  אצל האדם, ופעמים רבות הוא מסוגל להתעלם בקלות ממחשבות מאיימות או לא מוסריות אחרות ולפתור אותן כמגוחכות או לא רלוונטיות.

למשל, אדם החושש שיתאבד באקט של אובדן שליטה ומרגיש מצוקה עזה כשבמוחו עוברות מחשבות על התאבדות, עשוי להתעלם בקלות ממחשבה שהגישו לו אוכל מורעל ולראות אותה כמוזרה וטפשית, בעוד שאדם אחר הסובל מ-OCD יחווה מחשבה זו כמאיימת מאוד ויתעלם בקלות ממחשבה על התאבדות.

 

קיימים שני סוגים של מיזוג חשיבה מעשה:

  1. הסתברות –  בסוג זה של מיזוג מחשבה מעשה האדם מרגיש כי העובדה שמחשבה חלפה במוחו מגבירה את הסיכוי שתוכן המחשבה יתממש.
    א. האדם יעשה דבר מה. למשל, אם שבמוחה עברה תמונה של טלטול תינוקה בצורה אגרסיבית כדי להשתיקו יכולה לחשוב כי עצם המחשבה מעידה על כך שהיא עלולה לאבד שליטה ולפגוע בו.ב. מאורע שאינו תלוי באדם. למשל, מחשבה על כך שמשפחתי תיהרג בתאונת דרכים, נחווית באופן רגשי וחזק כמגבירה את הסיכוי כי המאורע יתממש.
  2. מוסריות –  אפשרות נוספת לגבי טשטוש הגבולות שבין חשיבה למעשה מתייחסת לכך שמחשבה על מעשה אסור היא לא מוסרית במידה שווה לעצם ביצוע המעשה.כך למשל, אותה אם עלולה להרגיש כי היא אם גרועה ואדם אלים ולא מוסרי כיוון שהמחשבה עברה במוחה.דוגמה נוספת הינה אדם הסובל ממחשבות טורדניות סביב פגיעה מינית בילדים. האדם מרגיש לא מוסרי כאילו עשה את המעשה בפועל, דבר הגורם לרגשי אשמה וכאב רגשי גדול.

כפי שאפשר לראות בדוגמאות, "מיזוג חשיבה מעשה" הנו בעל הטיה שפועלת רק לכיוון השלילי.  קשה למצוא אדם שידמיין כי זכה בלוטו בסכום כסף גדול, ויאמין לאור זאת בכל ליבו כי הדבר אכן עשוי להתרחש בסבירות גבוהה מן הרגיל, אך יש אנשים רבים הסבורים כי מחשבה שלילית תתגשם או מעידה על מוסריותם.

פרדוקס דחיקת המחשבות

אנשים רבים המתמודדים עם אוסידי אוחזים פעמים רבות בעיוות חשיבה מסוג TAF.

כתוצאה הם מייחסים חשיבות רבה למחשבות, מחזיקים בתפיסה שאסור להם לחשוב מחשבות מסוימות כיוון שהדבר עלול להעמיד אותם או את היקרים להם בסיכון או לגרום להם לחוות רגשות מכאיבים כתוצאה מהפער בין תפיסתם העצמית כאנשים מוסריים לתוכן המחשבות.

תפיסה זו גורמת לכך שהם מנטרים ללא הרף את מחשבותיהם על מנת לאתר ולנטרל מיד כל מחשבה שלילית. באופן פרדוקסלי, דווקא ניטור מתמיד זה וחוסר מוכנותם לחשוב מחשבות מעין אלו מגביר את הסיכוי שמחשבות אלו יעלו במוחם בתדירות גבוהה ויהפכו לאובססיה שהם מנסים לנטרל בעזרת טקסים שונים.

כאשר אדם חושב "אסור לי לחשוב על X (כש-X יכול להיות פגיעה באחר, מחשבות מיניות שלא עולות בקנה עם ערכי האדם, תאונה שתקרה להוריו או כל מחשבה אחרת שהאדם אינו מוכן להשלים איתה)" הוא חושב למעשה על X, כך שככל שיחשוב יותר על כך שאסור לו לחשוב על דבר מסוים – הוא יחשוב עליו יותר.

עם הזמן, האדם מתחיל לקשר בין גורמים חיצוניים או פנימיים למחשבה – למשל, אם חשב על הדבר ליד חבר מסוים, גדלים הסיכויים שיזכר באותה מחשבה בכל פעם שיראה את החבר.

באותו אופן, המחשבה עשויה להיקשר למחשבות אחרות שרצות בראשו באותו זמן, למשל, אם חשב על מאכל מסוים בזמן שהמחשבה חלפה בראשו, בכל פעם שיחשוב על אותו מאכל או יתקל בו, המחשבה עלולה לצוץ שוב.

 

TAF, מוסריות ואחריות יתר :

בעוד שלכל האנשים יש ערכים מוסריים, הם נוטים להיות גמישים במידה מסוימת, כך שאירוע או מחשבה המתרחשים מדי פעם אינם מערערים על תפיסת האדם את עצמו כאדם מוסרי.

אנשים יכולים לראות עצמם כאנשים טובים ואכפתיים לזולת גם אם לא יתנו נדבות לקבצן, יסננו מדי פעם טלפונים מהמשפחה או יתחמקו מלתת עזרה לחבר כשהם טרודים בעצמם.

באופן דומה, הופעה מפעם לפעם של מחשבות הנוגדות את ערכיהם המוסריים אינה מטרידה אותם יתר על המידה והם מסוגלים לפתור אותן בקלות כלא רלוונטיות ולא מעידות על אופיים או מוסריותם.

לעומת זאת, אנשים רבים בטיפול קוגנטיבי של OCD מחזיקים בערכים מוסריים בלתי מתפשרים בנושא או נושאים מסוימים ובתפיסה טוטאלית לפיה עליהם ללכת לפי ערכיהם המוסריים בכל עת, וכל סטייה מהם, בין אם במעשה או במחשבה, מעידה שהם אינם מוסריים.

תהליך דומה קורה גם בנושא האחריות, כאשר אנשים עם OCD, לעיתים כהמשך למוסריות היתר, אינם מצליחים לסנן גורמים שאינם רלוונטים אליהם.

הם לוקחים אחריות טוטאלית גם כאשר מדובר בדבר שאינו בשליטתם, כמו מחשבה, וגם אם רציונאלית הם מבינים שלדבר אין השפעה על המציאות.

במקרים אלו הם מסתמכים על הרגש שלהם כמעיד על סכנה – "אם אני מרגיש שהמחשבה שלי מסוכנת, כנראה שיש לזה סיבה, וגם אם הסיכוי שיקרה משהו רע קלוש – אהיה לא אחראי אם לא אעשה משהו כדי למנוע זאת, וארגיש אשמה נוראית במידה והדבר יקרה".

 

טקסי נטרול מחשבות

נטרול הוא טקס המיועד להפחית או להסיר את המצוקה הקשורים למחשבה/תמונה/דחף חודרניים ולא רצויים.

ניסיונות נטרול מצריכים מאמץ רב ומספקים הקלה זמנית בלבד במקרה הטוב. למרות שמבחינה הגיונית המאמץ לא בהכרח מצדיק את התוצאה, המצוקה שהאדם חווה בזמן שהמחשבה עוברת בראשו היא כל כך גדולה שבאותו רגע הוא מוכן לשלם כל מחיר בשביל להפחית אותה.

במקרים אחרים, הנטרול קורה באופן כמעט אוטומטי, במיוחד כשמדובר בנטרול מחשבתי, שהאדם לא מצליח לעצור אותו גם אם הוא רוצה. טקסי הנטרול יכולים להיות במחשבה, בדיבור או במעשה.

נטרול מחשבתי. לרוב מדובר במחשבה הסותרת את המחשבה המקורית – למשל "זה לא יקרה" בתגובה למחשבה על מוות של בני משפחה, במחשבה על אירוע או דמות חיוביים או במחשבה על דבר נטרלי המשמש כמעין טיפקס מחשבתי נגד המחשבה המאיימת – למשל מחשבה על צבע מסוים בכל פעם שהמחשבה עולה.

נטרול בדיבור. אמירה שנועדה לבטל את המחשבה המאיימת, למשל אמירת "אני אוהבת אותך" על ידי אישה לבן זוגה בתגובה למחשבה שתוכנה "הלוואי שתמות מסרטן" שעברה במוחה.

הנטרול בדיבור עשוי להיות ייחודי לאדם או שאוב מאמונות תפלות, למשל "טפו טפו טפו" או "חס וחלילה".

נטרול במעשה – האדם מבצע פעולות מסוימות, שלרוב אינן קשורות לתוכן המחשבה, על מנת לבטל אותה.

נגיעה בחפצים מסוימים, עשיית פעולות יומיומיות שוב ושוב עד שהאדם מצליח לעשות אותן ללא הימצאות מחשבה טורדנית (למשל כניסה ויציאה מהחדר) או סידור חפצים בדרך מסוימת הן דוגמאות לנטרולים מסוג זה.

 

על מיזוגים נוספים ב-OCD

בנוסף ל-TAF, ישנן צורות מחשבה נוספות השכיחות ב-OCD הקושרות באופן מאגי בין פעולות או חפצים מסוימים לתוצאה במציאות.

מיזוג בין חפץ למחשבה – במיזוג זה, הנקרא Thought object fusion, האדם מרגיש שחפצים מסוימים "הוכתמו" כיוון שחשב מחשבה שלילית בזמן שהשתמש בהם, ולכן נמנע משימוש בהם או עושה טקסי נטרול.

השפעה מאגית של פעולות – במיזוג זה, האדם עושה פעולות מסוימות מראש על מנת למנוע אירוע מסוים או ההיפך – להגביר את הסבירות שיקרה. כך למשל, אדם עשוי לבצע סדרת נגיעות החייבת להתבצע בצורה מדויקת מאוד, כמו כורוגרפיה של ריקוד, על מנת להבטיח שיהיה לו יום טוב.

הדבר שונה מ-TAF בכך שכאן טווח ההשפעה של האדם אינו מוגבל לאירועים שליליים בלבד, ובכך שהוא אינו מחכה שתגיע מחשבה, אלא מבצע את הטקס בכל מקרה.

 

ביבליוגרפיה:

S. Rachman and Roz Shafran. Cognitive Distortions: Thought Action Fusion.  Clinical Psychology and Psychotherapy, 1999.
Samuel G. Myers & Adrian Wells. Obsessive-compulsive symptoms: the contribution of metacognitions and responsibility. Journal of Anxiety Disorders. 2005.
Roz Shafran , Dana S. Thordarson and S. Rachman. Thought-action fusion in obsessive compulsive disorder. Journal of Anxiety Disorders. 1996.
Eric Rassin, Philip Diepstraten, Harald  Merckelbacha and Peter Murisa. Thought-action fusion and thought suppression in obsessive-compulsive disorder. Behaviour Research and Therapy. 2001.
מאמרים קשורים

אבחון OCD

למרות ש-OCD היא הפרעה נפוצה, שלפי ההערכות כ-2% מהאוכלוסיה סובלים ממנה במהלך חייהם, שיעור העולה עד 5% אם מתייחסים גם […]... קרא עוד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) היא שיטת טיפול פסיכולוגי ממוקדת בעיה המאפשרת למטופל להצליח לשלוט טוב יותר על בעיות שהוא […]... קרא עוד.

שאלות ותשובות על אוסידי

שאלה ראשונה : אחי אובחן כחולה OCD ולא מוכן ללכת לטיפול, הוא אומר שטוב לו לחיות ככה, אבל החיים שלו […]... קרא עוד.

תפריט נגישות

Call Now Buttonתיאום פגישה