מניעת OCD אחרי הריון
חוקרים מאוניברסיטת מיאמי פיתחו תוכנית למניעת OCD לנשים הרות שנמצאה יעילה בהפחתת שיעור סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים אחרי הלידה ( Timpano et al, 2011).
לפי החוקרת הראשית, הפסיכולוגית קיארה טימפאנו, בעוד שדיכאון אחרי לידה מקבל התייחסות רבה, הפרעות חרדה ו-OCD אחרי לידה מוזנחות, כך שנשים הסובלים מסימפטומים השייכים להפרעות אלו אינן זוכות לקבל טיפול כיוון שאינן יודעות שיש שם לבעיה שמטרידה אותן.
לא קיים מספיק מחקר בנושא, כך שלא ידוע בדיוק מה שיעור ההפרעה אצל נשים אחרי לידה, אך ממחקר שנערך ב-1997 (Williams et al, 1997) עולה כי 30%-40% מהסובלות מ-OCD מדווחות כי הסימפטומים התחילו אחרי הלידה.
במחקר אחר שנערך ב-2010 נמצא כי 31% מהנבדקות פיתחו סימפטומים תת-קליניים של ההפרעה (Chaudron LH, 2010) .
לרוב האמהות יש אחרי הלידה מחשבות מטרידות בנוגע לשלום הרך הנולד, במחקר שנערך על ידי אברמוביץ' נמצא כי כ-70% מהנשים דיווחו על מחשבות טורדניות בנוגע לתינוק (Abramowitz et al, 2003).
בניגוד לנשים אחרות, אצל נשים הסובלות מ-OCD מחשבות אלו חוזרות שוב ושוב, מעוררות מצוקה עזה, והן מפתחות טקסים על מנת לשלוט בהן, למשל רחצה חוזרת של הבקבוק או בדיקות חוזרות אם התינוק בריא ושלם.
במחקרים שנערכו בנושא (Abramowitz et al,2006, 2007) נמצא כי קיימים מספר הבדלים מהותיים בין נשים המפתחות סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים לנשים החוות מחשבות טורדניות אך אינן מפתחות הפרעה.
נשים שפיתחו סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים גילו רמות גבוהות יותר של חרדה וסימפטומים אובססיביים קומפולסיביים לפני הלידה, אך הגורם המשמעותי ביותר היה שכיחות גבוהה יותר של עיוותים מחשבתיים, כגון האמונה שמחשבה "רעה" היא שוות ערך לעשיית המעשה עצמו.
בשלב הראשון של המחקר הועברו לנשים לפני לידה שהשתתפו בקורס הכנה ללידה שאלונים שנועדו לאתר נשים הנמצאות בסיכון גבוה לפיתוח הפרעה אובססיבית קומפולסיבית לפי המשתנים שפורטו לעיל.
71 נשים נמצאו בסיכון גבוה, וחולקו לשתי קבוצות: אחת עברה את הקורס הרגיל והשנייה עברה בנוסף תוכנית מניעה שפותחה על ידי החוקרים. התוכנית התבססה על עקרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וכללה מידע אודות OCD, לימוד אמצעים שיאפשרו זיהוי מוקדם של ההפרעה, וכלים להתמודדות עם סימפטומים.
לאחר חצי שנה נערך מעקב שבדק את שיעור הסימפטומים בקרב שתי קבוצות הנשים. נמצא כי בקבוצה שעברה את תוכנית המניעה היו פחות סימפטומים, וכמו כן פחות תבניות חשיבה המציבות את האם בסיכון לפתח את ההפרעה.
