מהי התרגלות?

באופן טבעי, אנשים מתרגלים לדברים לא נעימים להם שקורים להם או פשוט לדברים בסביבה.

• דוגמא לכך היא שכשאנחנו נמצאים זמן מה בחדר איננו שומעים את זמזום המאוורר שהיינו מודעים אליו מאוד בהתחלה.הרעש לא נעלם, אנחנו פשוט התרגלנו אליו ואיננו שמים לב אליו יותר.
• דוגמא נוספת שכולנו יכולים להזדהות עמה היא התרגלות לטמפרטורה:אם נישאר מספיק זמן במים שמרגישים לנו גרים נגלה שהם "התחממו", גם כאן, טמפרטורת המים לא השתנתה, אנחנו התרגלנו אליהם.אם נצא מהמים לזמן מה וניכנס שוב, נגלה שהמים קרים כפי שהיו בהתחלה. תהליך ההתרגלות קורה באופן טבעי מבלי שנצטרך להשקיע מאמץ.

בטיפול התנהגותי של חשיפה ומניעת תגובה טקסית מתייחסים לשני סוגי התרגלות :

• הסוג ההתרגלות  הראשון הוא הירידה ברמת המצוקה שחווים בניסיון אחד, כלומר, בתוך החשיפה

  למשל, ירידה מרמת מצוקה 4 לרמת מצוקה 2 לאחר החזקת ידית במשך 10 דקות.ירידה זו תתרחש אם האדם יתן לעצמו להרגיש את הקושי מבלי לבצע פעולה פיזית או מחשבתית (מנטאלית) שנועדה להפחית אותו (למשל שטיפת ידיים, שאלה אם זה בסדר לגעת בידית או מחשבות חיוביות מרגיעות).

  המפתח להתרגלות בחשיפה הוא להתמיד מספיק זמן בחשיפה, פרק הזמן הנחוץ כדי שהחשיפה תהיה יעילה שונה מאדם לאדם ובחשיפות שונות.

  רוב המטפלים אומרים שצריך להתמיד בחשיפה עד שיש ירידה של 50% לפחות בעוצמת הקושי.

• סוג ההתרגלות השני הוא הירידה ברמת המצוקה בין חשיפה לחשיפה כשמבצעים חשיפות חוזרות

  ההתרגלות בתוך חשיפה שעסקנו בה אינה משפיעה על רמות הקושי מעבר לחשיפה אם לא מבצעים אותה שוב ושוב.

  כלומר, אם החזקתי בידית במשך 10 דקות והמצוקה ירדה מ-4 ל-2, אחווה שוב רמת מצוקה 4 אם אמנע מהנושא במשך שבוע, ופרק הזמן שיקח לי להתרגל יהיה דומה.

  לעומת זאת, אם מתמידים ומבצעים חשיפות חוזרות, בהדרגה רמת המצוקה שבתחילת החשיפה תפתח עד שתהיה מינימאלית.

  גם כאן, מספר החזרות משתנה בין אנשים ובין חשיפות שונות, כשככל שהחשיפה קשה יותר, יהיה צורך ביותר חזרות.

  השיפור בין החשיפות הוא למעשה מה שרוצים להשיג בטיפול. השיפור אינו מוגבל לחשיפות יזומות בלבד – רמת הקושי פוחתת גם כשאנחנו נתקלים במצב דומה לזה שתרגלנו ביומיום.