למה לא מדברים על סקס ב-או סי די ?

סקס הוא נושא שעולם המחקר והטיפול עוסק בו רבות, אפשר למצוא טיפולים מיניים למגוון סוגי בעיות וקשיים, התייחסות לסקס אצל סובלים ממגבלות פיזיות שונות, מגוון ספרים וטכניקות לשיפור ההנאה המינית והיד עוד נטויה.

אבל נסו לחפש מידע על סקס ב-OCD.
יוק. נאדה. כלום.

בטח, יש לא מעט מידע על מחשבות טורדניות העוסקות בתכנים מיניים או בזהות המינית, מידע על התמכרות מינית והשפעות של טיפולים תרופתיים על המיניות.

אבל מה לגבי ההשפעות של ה-OCD על סקס? האם ההפרעה, הנוהגת באכזריות רבה בתחומי חיים אחרים, החליטה לגלות חביבות ודילגה בחינניות מעל הנושא המיני, מאפשרת לאנשים עם OCD ליהנות הנאה מלאה ולא מופרעת מתחום זה? ברור שלא.

קומץ המחקרים שנעשו על מיניות ב-OCD מראים כי אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית נהנים מחיי המין שלהם פחות מאנשים המתמודדים עם הפרעות אחרות.

וגם בלי מחקרים, לא צריך להיות מדען טילים כדי לנחש שהפרעה שקיימים בה עיסוק מופרז בניקיון, מוסריות מופרזת, פחד לפגוע, פחד ממחלות ועוד עלולה לפגוע בחיי המין.

אם זה כל כך ברור, למה אין התייחסות לסקס ב-OCD?

למרבה הצער כיום קיימת הפרדה מלאכותית בין תחומי טיפול שונים, פסיכולוגים רבים חושבים שנושאים מיניים הם נחלתם של סקסולוגים ונוגעים בנושא ברפרוף בלבד.

סקסולוגים מתמקדים בבעיה המינית אך לרובם אין הכשרה, ידע וניסיון עשירים בנושא OCD.

למשל, מגוחך ככל שזה נשמע, פרוטוקולים של טיפול בפוסט טראומה של נפגעות תקיפה מינית לא כוללים התייחסות למה שקורה בין הסדינים.

ההפרדה היא ברורה – הטיפול הוא בטראומה ולא בתפקוד המיני, ואם רוצים לטפל בתחום המיני, יש צורך ללכת לטיפול נפרד. ואם הפרדה זו קיימת בפוסט טראומה מינית, אין להתפלא שהיא קיימת גם ב-OCD.

בתרבות שלנו יש אמביוולנטיות לגבי מין, מצד אחד מועברים מסרים שמדברים על כמה סקס הוא דבר נפלא וטבעי וחשוב ליהנות ממנו בכל דרך שמתאימה לאדם (ולא פוגעת באחרים), אך מצד שני יש לא מעט מסרים אחרים לפיהם סקס הוא מלוכלך, בעייתי ולא נושא שיחה הולם.

גם המטפלים וגם המטופלים חיים בתוך עמם, והעמדות והתפיסות שקיימות בחברה נכנסות לחדר הטיפולים: אחד הצדדים או שניהם יכולים להרגיש נבוכים ולהתקשות לדבר על הנושא.

אם שני הצדדים לא מרגישים בנוח עם הנושא יכול להיות שתהיה הסכמה שבשתיקה לא לדבר עליו.

אם המטופל מתקשה לדבר על הנושא אבל סומך על המטפל יתכן והוא יצליח לדבר על כך.

אם המטפל מרגיש לא בנוח יכול להיות שהוא יעביר מסר שבעייתי לדבר על הנושא (גם שפת גוף שמשדרת חוסר נוחות או מבוכה יכולה להעביר את המסר), וגם אם המטופל הרגיש בנוח לדבר על הנושא, יכול להיות שעמדתו תשתנה והוא ילמד להשאיר נושאים מיניים מחוץ לטיפול.

נוצר מצב מגוחך בו מדברים בטיפול לפרטי פרטים על מחשבות טורדניות מיניות מכל הסוגים, עוסקים בפרטי פרטים בנושאים אחרים שלרוב לא מנומס לדבר עליהם, למשל על מה שקורה בשירותים – אבל סקס? הס מלהזכיר.

כמובן שההפרעה לא מתחשבת בנימוס, וגם אם לא מדברים על כך בטיפול, היא מגיעה לחדר המיטות פעמים רבות.

הגישה שלנו במרכז קוגנטיקה היא שסקס הוא חלק חשוב ולגיטימי מהחיים, ואם יש קשיים בתחום זה – כמובן שחשוב לדבר עליהם בפתיחות ולעבוד על הנושא בצורה מקצועית ורצינית, בדיוק כפי שעובדים על בעיות וקשיים בכל תחום אחר.

מעניין? המשיכו לכתבה הבאה על השפעות של OCD על סקס