ROCD וקושי לסיים קשר לא מתאים

הרחבה ועדכון: ד״ר דני דרבי | עודכן ב־21.10.2026
״אני חושב שאני רוצה להיפרד. אבל אם אתחרט? ואם אפגע באדם שאוהב אותי? ואם אגלה בעוד שנה שוויתרתי על הדבר הכי טוב שהיה לי?״ לפעמים השאלות האלה מלוות החלטה כואבת. לפעמים הן הופכות לעיסוק יומיומי שאינו מאפשר להישאר בקשר, לשנות אותו או לסיים אותו.
ROCD, מופע של OCD המתמקד בזוגיות, יכול להקשות גם על פרידה. האדם מחפש ודאות לגבי העתיד, תחושה שתאשר שהבחירה נכונה או הוכחה שלא יצטער עליה. כשהוודאות אינה מגיעה, החיים עלולים להישאר בהמתנה.
טיפול יכול לסייע להבין את הקשר ואת המעגל הכפייתי, לצמצם בדיקות ואישורים ולקבל החלטות באופן חופשי יותר. התוצאה יכולה להיות עבודה על הקשר או החלטה לסיים אותו, בהתאם לרצונות, לצרכים ולמציאות של האדם.
מתי התלבטות על פרידה הופכת למעגל כפייתי?
קשר יכול לכלול דברים טובים וכואבים יחד. אדם יכול לאהוב חלקים ממנו, לחוות תסכול בחלקים אחרים ולהתקשות להחליט. משך ההתלבטות לבדו אינו קובע שיש OCD.
במעגל הכפייתי חוזרים שוב ושוב לאותה חקירה, בדרך כלל כדי להשיג תחושה של ביטחון מוחלט: עוברים על רשימת יתרונות וחסרונות, מודדים את הרגש, משווים לזוגות אחרים, שואלים אנשים נוספים או מנסים לדמיין כל עתיד אפשרי. התשובה מחזיקה לזמן קצר, ואז מופיע ״אבל״ חדש.
אפשר לבדוק מה קורה בעקבות החשיבה. האם התווסף מידע והתקבלה החלטה מעשית, כמו שיחה על צורך שלא נענה? או ששוב חלפו שעות סביב אותם נימוקים, והאדם מרגיש פחות מסוגל לבחור? זו אחת ההבחנות החשובות בהערכה.
למה הפחד מחרטה יכול להיות כל כך משתק?
חרטה היא אפשרות בכל בחירה משמעותית. ב-ROCD היא עלולה לקבל משמעות של אסון: ״אם אתחרט, זה יוכיח שהרסתי לעצמי את החיים״. האדם מנסה למנוע מראש כל כאב עתידי, ולכן דורש מעצמו לדעת עכשיו מה ירגיש בעוד שנים.
הבדיקה יכולה לנוע בין שני עתידים: להישאר ולהתחרט על הזמן שאבד, או לעזוב ולהתחרט על האדם שאבד. בכל פעם שאחת האפשרויות נעשית משכנעת יותר, האפשרות האחרת מציגה את הסיכון שבה. כך גם מחשבה שנועדה לפתור את הדילמה ממשיכה להזין אותה.
המודל הקוגניטיבי של ROCD מתייחס בין היתר לאמונות מאיימות על קשר שגוי, בדידות ומשמעותם של ספקות. בטיפול נותנים מקום לפחדים האלה ולמשמעות האישית שלהם, לצד הפחתת הבדיקות.
״אם אעזוב, אהיה אדם רע״
לפעמים מרכז הקושי הוא אחריות לרגשותיו של בן הזוג. האדם מאמין שעליו למנוע ממנו כל כאב, למצוא ניסוח שלא יפגע או להרגיש נקי לחלוטין מאשמה לפני שיוכל לדבר. הוא מתוודה שוב על ספקותיו, מבקש סליחה ומנסה לקבל אישור שמותר לו להיפרד.
אפשר לקחת אחריות על הדרך שבה מתנהגים, ובאותו זמן להכיר בכך שסיום קשר עשוי לכאוב. בטיפול בוחנים מה פירושה של התנהגות מכבדת, ואיך האפשרות לחוש אשמה הפכה לדרישה להשיג רשות מכל אדם שייפגע מן הבחירה.
ומה אם באמת יש בעיה בקשר?
גם לאדם עם ROCD יכולים להיות צרכים שאינם נענים, פערים משמעותיים בערכים או קושי מתמשך בתקשורת. לכן מתייחסים ברצינות למה שקורה בין בני הזוג: התנהגות, כבוד, אמון, רצונות ויכולת לשוחח ולעשות שינוי.
הטיפול אינו משתמש באבחנה כדי לבטל כל ביקורת על הקשר. אפשר לעבוד על הבדיקות ובמקביל להבין אם נדרשת שיחה, הצבת גבול, עזרה זוגית מתאימה או פרידה. לעיתים כשהחקירה הכפייתית פוחתת, האדם יכול לראות באופן ברור יותר גם את הטוב וגם את החסר.
כשיש אלימות, איום, כפייה או פחד מבן הזוג, בטיחות ותמיכה מקצועית מקבלות קדימות. מצבים כאלה דורשים מענה שמתייחס לפגיעה עצמה, ולא תרגול של השלמה עם ספק לגבי הקשר.
איך נוצר רצף של פרידות וחזרות?
לפעמים פרידה נעשית פעולה שנועדה להפסיק מיד את המתח. אחרי הסיום מגיעה הקלה, ואז פחד: ״אולי טעיתי?״. האדם חוזר כדי להרגיע את הפחד הזה, ובתוך הקשר שוב מתעורר הצורך לבדוק אם עליו לעזוב.
רצף כזה עלול להכאיב לשני הצדדים. בטיפול בוחנים מה כל החלטה נועדה לעשות באותו רגע, ואילו תגובות חוזרות מחזיקות את המעגל. חשוב לתת מקום גם לגבולות ולרצונות של בן הזוג, שאינו מחויב להיות זמין לכל ניסיון נוסף לבדוק את הקשר.
מאור מחכה לבוקר שבו יקום בטוח
מאור אינו מרוצה מכמה דברים בקשר, אבל לפני שיחה עם בן זוגו הוא מריץ שוב את כל ההיסטוריה שלהם. הוא מתכנן להיפרד ואז נזכר בחופשה טובה, ומבטל. למחרת הוא מפרש את העייפות בזמן ארוחת הערב כהוכחה שעליו לעזוב.
בטיפול הוא מתחיל להפריד בין צרכים שאפשר לדבר עליהם לבין הבדיקה היומית של ההחלטה. הוא מתרגל ויתור על עוד שחזור ועל עוד בקשת אישור, ומקיים שיחה ברורה על הקשיים. בהמשך הוא בוחר להיפרד, תוך הכרה בכך שיישארו געגוע וספק. הבחירה נעשית מתוך תמונת הקשר והעדפותיו, ולא רק כדי להפסיק את המתח של אותו ערב.
איך טיפול ב-ROCD עוזר לקבל החלטות?
בונים מפה של הבעיה
מזהים מה מפעיל את הדילמה, מה האדם מנסה להשיג דרך החשיבה ומה המחיר של הבדיקות. נותנים מקום גם לדיכאון, לפחד מבדידות, לחוויות מוקדמות ולביקורת עצמית כשהם משפיעים על האפשרות לבחור.
מטרת העבודה נקבעת יחד. אם האדם כבר רוצה לסיים קשר ומרגיש לכוד בחיפוש אישור, אפשר להתמקד ביכולת לפעול ובהתמודדות עם הפרידה. אם הוא עדיין בוחן את רצונותיו, עובדים על האפשרות להבחין בהם בלי להיכנס כל היום לחקירה.
מצמצמים טקסים ומתרגלים מפגש עם הפחד
בטיפול CBT ב-OCD משלבים לפי הצורך חשיפה ומניעת תגובה, ERP. התרגול עשוי לכלול מפגש עם המחשבה שאפשר להתחרט, בלי להמשיך מיד לרשימת הוכחות או להתקשר לעוד אדם שיכריע.
לפעמים עובדים גם בדמיון עם העתיד שמפחיד את האדם. מתאימים את העבודה למשמעות של הפחד ולמוכנות שלו. האפשרות לבחור מתרחבת כשהאדם יכול לפגוש כאב ואי ודאות בלי שהתגובה היחידה תהיה בדיקה נוספת.
מחברים בין ערכים, מידע ופעולה
מתייחסים למה שחשוב לאדם, למה שהוא חווה בקשר ולמידע שיש בידו. מתרגמים זאת לצעדים: שיחה על צורך, בירור מעשי, קבלת תמיכה או סיום קשר. המטפל אינו פוסק מי בן הזוג הנכון ואינו נותן אישור שההחלטה תהיה נטולת מחיר.
כאשר נדרש, משלבים ייעוץ פסיכיאטרי לגבי טיפול ב-OCD. המענה התרופתי והפסיכולוגי יכולים לתמוך בצמצום המצוקה והכפייתיות, תוך שמירה על ההחלטות הזוגיות בידי האדם.
פרידה יכולה להיות בחירה וגם אובדן
סיום קשר יכול לעורר עצב על האדם, על ההרגלים המשותפים ועל עתיד שדמיינו. אפשר להתגעגע גם כשיש סיבות חשובות להיפרד. געגוע אינו מספק לבדו תשובה לשאלה אם נכון לחזור.
לאבל יש מקום בתהליך. לצד הכאב, כדאי לשים לב אם מתפתח שוב מעגל של מעקב ברשת, פענוח כל הודעה, בדיקת תמונות או ניסיונות חוזרים לקבל ודאות שההחלטה הייתה נכונה. אפשר לקרוא גם על מחשבות חוזרות על אדם אחר אחרי סיום קשר.
אם הוחלט להיפרד, הטיפול יכול לעזור לשאת את האובדן, לשמור על גבולות ולהתחיל לבנות שגרה. אם נשקלת חזרה, בוחנים מה השתנה במציאות ומה האדם רוצה, לצד העבודה על הדחף להעלים מיד את הכאב.
לבחור את הדרך שלכם בלי לחכות לבוקר בטוח לגמרי
אם כל החלטה על הקשר נפתחת שוב בפחד מחרטה, אשמה או בדידות, אפשר לקבל עזרה בתהליך. נבחן את מה שקורה בקשר ואת הבדיקות שסביב ההחלטה, בלי לכוון מראש להישאר או להיפרד. המטרה היא שתוכלו לבחור ולפעול מתוך הצרכים והערכים שלכם, גם כשיש כאב ואי-ודאות.
מקורות והרחבה
- Doron, G., Derby, D., & Szepsenwol, O. (2014). Relationship obsessive compulsive disorder (ROCD): A conceptual framework.
- Doron, G., et al. (2016). Relationship Obsessive–Compulsive Disorder: Interference, Symptoms, and Maladaptive Beliefs. Frontiers in Psychiatry.
- Tinella, L., et al. (2024). Deontological Guilt Mediates the Effects of Personality on the Symptoms of Romantic Relationship Obsessive Compulsive Disorder (ROCD). Clinical Neuropsychiatry.
- Doron, G., & Derby, D. Relationship OCD. International OCD Foundation.
הדוגמאות במאמר נועדו להמחשה ומבוססות על מקרים רבים שפגשנו בקליניקה. הן אינן מתארות מטופל או מטופלת מסוימים.
