אמונות בחרדת בריאות

לכולנו יש אמונות ומחשבות שונות אודות התפקוד הגופני שלנו.

כשמחשבות ואמונות אלו הן מוחלטות ולא פונקציונאליות, האדם עלול לפרש תחושות גופניות בצורה קטסטרופאלית, ולפתח חרדת בריאות ברמה זו אחרת.

להלן נביא כמה דוגמאות של אמונות כאלה על מנת להמחיש עד כמה השפעתן יכולה להיות מכריעה על פרשנות של תחושות גופניות:

• אמונות הנוגעות למשמעות של שינויים פיזיים ותחושות.אני בריא רק כאשר אין לי שום תחושות גופניות. תלונות גופניות הן תמיד סימן למחלה, נקודות אדומות על העור הן סימן לסרטן העור. חרדה לא גורמת לסימפטומים אמיתיים.
• משמעות והשלכות של מחלות. אם אהיה חולה, אסבול ויכאב לי מאוד, אנשים ימנעו ממני וידחו אותי אם אהיה חולה. אנשים אינם מחלימים ממחלות רציניות.
• ראיה של העצמי כחלש, פגיע ופגום. המערכת הסירקולארית שלי רגישה מאד. מחלה הינה סימן לכישלון ולפגם. אם אהיה חולה, אנשים ינטשו אותי.
• רופאים ובדיקות רפואיות. זה אפשרי שאהיה בטוח באופן מוחלט לגבי הבריאות שלי. רופאים צריכים להיות מסוגלים להסביר כל תלונה פיזית. אין לסמוך על רופאים כיון שהם נוטים לטעות לעיתים קרובות. אם רופא זימן אותי לבדיקות נוספות, זה סימן שהרופא בטוח שמשהו רציני אצלי לא בסדר.
• דאגות ועוררות גופנית. הדאגות אודות מצבי הבריאותי שומרים עלי בריא. כדאי לי לבדוק את גופי לעיתים תכופות כדי לגלות סימני מחלה במצב ראשוני. אם לא אשמור על בריאותי בצורה זהירה מאד, משהו נורא עלול להתרחש.
• אמונות אודות המוות והחיים לאחר המוות. כאשר אמות אהיה לכוד ובודד לנצח. משמעות המוות שלי היא שלנצח אהיה מודע לדברים שהפסדתי. אם אומר לעצמי שאני בריא אני מתגרה בגורל.

כיצד אמונות אלו משפיעות על חרדת בריאות?

ניקח למשל שני אנשים הסובלים מכאב בטן: אחד מהם חושב שמדובר בקלקול קיבה קל שיעבור עוד יום יומיים והשני חושב שייתכן ויש לו סרטן במעי הגס.

באופן טבעי, האדם השני ירגיש חרדה ויבצע פעולות שונות כמו הפניית תשומת לב מתמדת לכאב, קביעת תור בהול לרופא או קריאה מסיבית על כאבי בטן כדי לגלות אם יכול להיות שמדובר בסרטן.

לעומת זאת, הראשון לא יהיה מוטרד ולא יבצע פעולות כלשהן בנושא.

קל לראות את ההבדל ביניהם מבחינת הרגש, החשיבה וההתנהגות, אולם הבדל חשוב שאינו ניכר לעין הוא האמונות הבסיסיות שלהם. האדם הראשון מחזיק, גם בלי שיהיה מודע לכך, בתפיסות נוסח "זה לא נורא להיות חולה מדי פעם, בדרך כלל מדובר במשהו קל שעובר מהר", או "לא הכי כיף להיות חולה, אבל יש גם יתרונות – אני זוכה לחופש בבית ודואגים לי ומטפלים בי".

האדם השני, לעומתו, מחזיק בתפיסות נוסח "כל סימפטום פיזי יכול להעיד על מחלה רצינית", ו"אם אהיה חולה, אנשים יתרחקו ממני ואשאר לבד".

מתוך תפיסות כלליות אלו נגזרות המחשבות, הרגש והתגובה של האדם לגופו, גם בזמן מחלה ממשית וגם בזמן שהוא בריא.

מבחינת אמונות ותפיסות אלו עולה כי אדם עם חרדת בריאות מרגיש בטוח ובריא רק כשאין שום "רעש" גופני, סבור כי עליו לבדוק באופן מיידי כל שינוי פיזי, ולו המינורי ביותר, כיוון שכל סימן כזה עלול להעיד לדעתו על מחלה חמורה שתוביל לסבל רב.

תפיסה זו מובילה לכך שאנשים עם חרדת בריאות רגישים לכל רחשי גופם, וישימו לב לדברים שאפילו לא יגיעו באופן ברור למודעות של אחרים.

למשל, אדם עשוי להרגיש עייפות קלה או תחושת חולשה ולא להקדיש לכך תשומת לב, עד כדי כך שישכח מכך אלא אם ישאלו אותו על הנושא.

לעומת זאת, תחושה זו תדליק אזעקות במוחו של אדם עם חרדת בריאות, הוא יפרש זאת כהתחלה של מחלה חמורה, ובהתאם – יגיב כמו שאדם אחר היה מגיב אם היו מודיעים לו כי יתכן ויש לו סרטן קטלני או מחלה חמורה אחרת.

באופן טבעי, הוא אינו מצליח לחשוב על דבר אחר, מרגיש חרדה עזה ומנסה להשיג אינפורמציה או פתרון.

בניגוד לכך, כאמור אדם ללא חרדת בריאות אפילו לא ישים לב לתחושות אלו ברוב המקרים.

במידה והוא ישים לב, הפירוש שלו יהיה הרבה פחות דרמטי, וינוע בין סיבות יומיומיות כמו "זה תמיד קורה בעונות מעבר", "לא ישנתי מספיק בימים האחרונים" לקבלה בלי הסבר, למשל: "קורה לפעמים". בהתאם, הוא לא ירגיש צורך לעסוק עוד בנושא ולא ירגיש חרדה.

הציטוטים לקוחים ממחקרים שונים ומתצפיות קליניות שנאספו לאורך שנים ומובאות בספר הבא:

Asmundson J.G & Taylor S (2004). It's not all in your head: how worrying about your health could be making you sick and what you can do about it