טיפול קוגניטיבי ב- OCD
טיפול קוגניטיבי היא שיטת טיפול פסיכולוגי העוסקת בהשפעת דפוסי החשיבה על חיי הרגש וההתנהגות.
לפי גישה זו הבסיס לבעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות רבות טמון באופני חשיבה, ארגון ועיבוד והסקת מסקנות.
גם כשיש מצב קשה אובייקטיבית, למשל מחלה כרונית, האופן בו אנו תופסים את עצמנו ויכולת ההתמודדות שלנו, הציפיות לעתיד וכן הלאה משפיעים על אופן ההתמודדות שלנו עם המצב.
OCD היא הפרעה עם בסיס ביולוגי חזק, כלומר, בדומה להפרעות קשב, אי אפשר לשלוט על פריצת ההפרעה, אך יש הרבה מה לעשות כשהיא מופיעה (ישנם סוגי OCD היוצאים מכלל זה, למשל OCD אחרי לידה או בעקבות טראומה).
טיפול קוגניטיבי אינו מונע OCD או מעלים את ההפרעה, אך הוא מאפשר להתמודד עמה בצורה טובה יותר, כך שעוצמת הקושי פוחתת, והיכולת להימנע מטקסים או כניסה ל"לופים" מחשבתיים גוברת.
כיצד עובד טיפול קוגניטיבי ב- OCD?
מידע על אוסידי
מטרת החלק הראשון של טיפול ב-OCD היא לתת מידע נכון ומדויק על ההפרעה.
המידע מגיע מתיאוריות מובילות על OCD ומחקרים בתחום הפסיכולוגיה, פסיכיאטריה ונוירולוגיה. לחלק זה מספר מטרות:
- זיהוי ושינוי סטיגמות לגבי אוסידי – רבים מהמתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית מחזיקים במידע שגוי על אוסידי המוביל להערכה עצמית ירודה, האשמה עצמית, פסימיות וכן הלאה.מידע מדויק מסייע בשינוי תחושות אלו ומגביר מוטיבציה ויכולת ההתמודדות עם ה- OCD.לדוגמא, אנשים רבים עם אוסידי חושבים שהם משוגעים או מופרעים או שהביאו על עצמם את ההפרעה ומרגישים הקלה כשהם מקבלים הסברים המבהירים שאין שום דבר לקוי באישיות שלהם, הם אינם עומדים לצאת מדעתם ואינם אשמים בפריצת ההפרעה.
- הבנה כיצד לשלוט על אוסידי – לדרך ההתמודדות עם OCD יש השפעה עצומה על דרגת החומרה.בחלק זה נלמדים מנגנונים מוחיים המפעילים את ההפרעה, כיצד תגובה כפייתית לתחושות לא נעימות כמו חרדה או תחושת חוסר שלמות מגבירה את עוצמת ההפרעה, וכיצד ביצוע עקבי של חשיפות ומניעת תגובה מפחיתים את עוצמתה.
- מידע מדויק על OCD ועל טיפול ב-OCD – "יש לי OCD מחשבתי, בלי טקסים, אז הטיפול לא יעזור לי", "אני לא מתייחס למחשבות והן בכל זאת לא עוברות", "גם ככה אני חושב על זה כל הזמן, אז מה יעזור לי לחשוב על כך עוד, רק ארגיש רע יותר".אנשים רבים המגיעים לטיפול מחזיקים באמונות שגויות לגבי אוסידי ו/או לגבי טיפול ב-OCD.אם אדם אינו מאמין בטיפול, אין שום סיבה שישתף איתו פעולה, לא משנה כמה מחקרים אומרים אחרת. לכן, לפני שמתחילים בטיפול בפועל, מוסבר ההבדל בין ההתנהלות הרגילה של האדם לבין הדרך שמוצעת לו בטיפול וכיצד הדבר יועיל לו.
לדוגמא, אנשים רבים אינם מתייחסים לוויכוחים פנימיים בין החלקים ההגיוניים שלהם לבין ה- OCD (למשל "אסור לי להישאר לבד עם התינוקת, אפגע בה", והעלאת מחשבה נגדית "אבל אני לא רוצה לפגוע בה וכבר שמרתי על תינוקות בעבר") כטקסים, ולכן מרגישים ייאוש נוכח טיפול המציע להתנגד לטקסים.
הסבר נכון המבהיר מדוע פעולות הקורות במחשבה הן גם טקסים ואיך לשנות זאת יכול לתת תקווה ולסייע לשתף פעולה עם טיפול ב-OCD.
זיהוי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות
המטרה בשלב זה היא להשיג מידע מדויק ככל הניתן על ההפרעה.
המטופל מתבקש למלא בבית טבלאות העוקבות אחר מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות.
מידע זה מאפשר לגלות תבניות שונות כגון טריגרים המעוררים מחשבות טורדניות ופעולות כפייתיות, באיזה זמנים הקושי גובר, מה מסייע להתנגד לדחף לבצע פעולה כפייתית וכן הלאה.
מידע זה מאפשר לבנות תוכנית טיפול שתתן מענה לקשיים הייחודיים של האדם תוך שימוש בנקודות החזקות שלו.
כמו כן, עצם המעקב מגביר את תשומת הלב של האדם לפעולותיו ופעמים רבות יכולת ההתנגדות ל- OCD עולה מעצם המודעות.
זיהוי ועבודה על עיוותי חשיבה הקשורים ל- OCD
הכוונה אינה למחשבות ספציפיות, אלא לדרך בה האדם מתייחס למחשבותיו.
לדוגמא, אנשים רבים עם OCD מתייחסים לתחושות שלהם כבסיס להערכת הסבירות של מאורעות לא נעימים או הרי אסון, וכיוון שהתחושות "מזייפות" הם מסיקים מסקנות שגויות.
למשל, אדם עם OCD המרגיש תחושה לא נוחה כשהוא יוצא מביתו ולכן מבצע בדיקות חוזרות יודע שבדיקות אלו מיותרות, אולם אם ישאל מה הסבירות שיגרם נזק אם לא יבדוק (למשל שיגרם קצר חשמלי) יציין אחוזים גבוהים מכפי שיציין אדם ללא OCD, והתוצאות שיעלה בדעתו יהיו הרות אסון (למשל הקצר יוביל לשריפה שתגרום למותם של אנשים רבים).
תפיסה זו מובילה לראיית הבדיקות הכפייתיות כדבר מועיל ולא רק כפעולה מזיקה.
ערעור ההנחה לפיה כדאי להסתמך על הרגש והדגשת הפערים בין השיפוטים הרציונאליים לרגשיים מאפשרת להגביר את יכולת ההתנגדות לטקסים רבים.
כך למשל, לאחר ציון רמת הסיכון לפי ההרגשה (למשל 50% לשריפה שתוביל לאובדן בנפש אם לא יבדוק) יתבצע חישוב שמטרתו לתת את ההסתברות לתרחיש זה על סמך נתונים הנמצאים בידי האדם.
כמעט תמיד חישוב זה יעלה שהסיכון נמוך משמעותית מכפי שהאדם הרגיש (למשל פחות מאחוז), הדבר יחשוף את העובדה שהאדם אינו עושה את הפעולות הכפייתיות כי הוא אדם טוב או זהיר יותר, אלא כדי להפחית מצוקה אישית שלו.
טיפול קוגניטיבי ל – OCD שם למטרה לסייע למטופל לזהות אופני חשיבה נוקשים או לא תפקודיים, לאתגר אותם ובעזרת התנסויות חדשות להגמיש אופני חשיבה נוקשים ולאמץ אופני חשיבה יעילים יותר.
למשל, מטופל שזיהה דפוס התנהלות של לקיחת אחריות על אירועים ופעולות שאינם בתחום אחריותו לומד לשאול עצמו בכל פעם שאירוע כזה קורה על מה הוא צריך להיות אחראי ועל מה לא, להניח לתחומים שאינם באחריותו ולקחת אחריות בצורה מועילה על תחומים שכן באחריותו.
זיהוי ועבודה על עיוותי חשיבה רחבים יותר
שנים של חיים עם OCD, טיפולים שלא סייעו, תחושת חריגות, ביקורת מהסביבה הפסדים ואכזבות שאירעו בגללה וכן הלאה יכולים ליצור השפעות שליליות על חיי האדם מעבר להפרעה עצמה.
כך למשל, אדם שבשל חומרת ה- אוסידי לא מימש את הפוטנציאל שלו בלימודים, עובד בעבודה שאינה ממצה יכולותיו, אין לו קשרים חברתיים רבים ומעולם לא היה במערכת יחסים רומנטית עלול לראות עצמו ככישלון למרות שפגיעות אלו בחייו נובעות מההשפעה הנרחבת של ה-OCD ולא מפגם בו.
ראיית עצמו ככישלון יכולה להוביל להימנעויות או לפעולה בדרכים הפוגעות ביכולתו להצליח (למשל הימנעות משליחת קורות חיים למשרות שיכולות להתאים לו, או מזעור הישגיו בראיון עבודה), ובכך המצב הקיים מונצח.
ראיית עצמו ככישלון עלולה גם לפגוע בסיכויי הצלחת הטיפול היות והוא עלול להניח שהוא חסר תקווה ולא יצליח להתגבר על ההפרעה ובהתאם להרים ידיים בכל פעם שלא הצליח באופן מושלם במשימות טיפול שונות.
במידה וקיימים דפוסי חשיבה והתנהגות כלליים הפוגעים באדם יכול להתבצע בנקודות בהן יש בכך צורך טיפול קוגניטיבי קלאסי העוסק באיתור ושינוי דפוסי חשיבה מוטים לשלילה לצורת חשיבה אדפטיבית יותר המאפשרת לאדם להשיג את מטרותיו ולראות עצמו בצורה ריאלית יותר.
תיאום פגישה